בן חיה ויעקב, נולד ביום ט' באייר תרע"ה (23.4.1915) בעיר לבוב, חבל גליציה, פולין. מנעוריו ידע סבל חומרי וגופני. במשך שנים היתה רגלו האחת קצרה מחברתה, עד שאחרי טיפול רפואי ממושך וקשה חזרה למצבה הטבעי. באותה תקופה, עד גיל 13, התרגל לבדידות. מתוך סבלו שלו היה תמיד ער לרגשות הזולת, רציני, מסור לחובה בלב ונפש ונאמן להכרתו הפנימית. בשנות לימודיו בגימנסיה שירת בנאמנות ובמסירות את תנועת "הנוער הציוני" כחניך וכמחנך. משסיים את הגימנסיה יצא להכשרה חקלאית ואחר-כך להכשרה עירונית בז'שוב (ריישא בפי היהודים) ובשנת 1935 עלה ארצה. התנדב בין הראשונים לעבודה חלוצית בהכשרת הקרקע בהרי חברון, במקום שנוסד בו לאחר כמה שנים כפר עציון, ואז תיכננו שם התיישבות הררית פרטית מטעם חברת "אל ההר". אחר-כך עשה שלוש שנים בקבוצת "הנוער הציוני" במגדיאל. משהגיע בהכרתו לרעיון "השומר הצעיר", עבר אליו, הצטרף לקיבוץ "במעלה" ויחד איתו עלה להתיישבות בדליה ובמשך חמש שנים נטה שכם לבניין המשק והחברה. נתחבב על כל החברים, אך הוא עצמו לא מצא שם את מקומו, ובשנת 1944 עבר לקיבוץ יד מרדכי. שם התמסר לענף הכוורנות ולחקלאות. התערה במקום ובחברה, נשא אישה ואושרו גדל משנולד לו בן. אך לא זכה ליהנות זמן רב מאושרו.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת כמפקד עמדה בהגנת המקום ונפל בשעת ההסתערות המצרית ביום י"א באייר תש"ח (19.5.1948). מרדכי הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביד מרדכי.